פיצוים בגין נזקי גוף שאירעו בעטיה של תאונה שארעה בבי"ס

רקע עובדתי:

בפני תביעה לתשלום פיצויים בגין נזקי גוף, שנגרמו בעטיה של תאונה, שארעה במהלך שהותו של התובע 1 בלימודים בבית הספר. התובע 1, יליד 2.5.86, היה במועדים הרלוונטים לתביעה זו, תלמיד בבית הספר מקיף על שם גוטווירט בשדרות (להלן - בית הספר). ביום 15.11.99, נפגע התובע 1 בתאונה בעת שהלך בשביל בחצר בית הספר, כאשר לטענת התובע 1, נדחף לפתע ונפל מגובה של 1.5 מטר, ממפלס שביל ההליכה למפלס נמוך יותר  הנמצא מתחתיו, נחת על ספסל שבור שחסרו בו מספר קרשים, התגלגל על הרצפה ונפגע בידו (להלן - התאונה).

התובעים 2-3, הינם הוריו של התובע 1, שטוענים, כי סבלו מהפסדי השתכרות בעת שסעדו את התובע 1 לאחר התאונה.

התביעה הוגשה נגד נתבעת  1, עיריית שדרות, אשר בכל הזמנים הרלוונטיים לתביעה היתה המחזיקה של המקרקעין ומבנה בית הספר בו למד התובע, ונגד נתבעת 2, המבטחת את נתבעת 1 בביטוח צד ג'.

הוגשה הודעה לצדדים שלישיים נגד צד ג1, משרד החינוך והתרבות, אשר בכל הזמנים הרלוונטיים היה השולט והמפקח על נתבעת 1, ונגד צד ג2, אשר בזמנים הרלוונטיים היה תלמיד בבית הספר של התובע, ולטענת התובע היה זה שדחף אותו אל עבר הספסל והוא זה שגרם לנזקי התובע.

הצדדים חלוקים, הן בשאלת גובה הנזק והן בשאלת האחריות.

טענות התובע:

1.         ביום 15/11/99 הלך התובע בשביל בחצר בית הספר שלא היה מגודר ולא היה בו מעקה, כאשר לפתע נדחף על ידי צד ג2 . כתוצאה מהדחיפה נפל התובע מגובה של מעל 1.5 מטר מהמפלס העליון למפלס נמוך יותר, נחת על ספסל שבור שחסרו בו מספר קרשים, התגלגל על הרצפה ונפגע בידו. התובע טופל במחלקה אורטופדית של בית החולים ברזילי, כאשר בבדיקתו נמצא שבר באמה הימנית, התובע אושפז עד ליום 17/11/99 ועבר ניתוח לקבוע השבר. לאחר הניתוח המשיך בטיפולים במסגרת קופת חולים. לאחר מכן עבר ניתוח נוסף.

2.         התובע טוען כי הנתבעות התרשלו בכך שלא התקינו מעקה במקום.

3.         טוען התובע, כי גם אם הלך בשטח הערוגה שבצד השביל, ולא בשביל ההליכה המקובל , הרי המדובר בשגרה ובהתנהגות קבע, שהיתה מקובלת אצל התלמידים, עקב הצפיפות הרבה על השביל, והנתבעות לא עשו דבר בכדי למנוע התנהגות זו.

4.         אין להטיל אשם תורם על התובע, שכן הנתבעת ידעה על התנהגות הילדים ואף ידעה על מקרים קודמים בהם נפגעו ילדים אחרים בנסיבות דומות באותו מקום.

טענות הנתבעים:

1.         הנתבעת 1 אינה אחראית לפעילותו וניהולו של בית הספר ולשלמותם וביטחונם של התלמידים. הגוף האחראי הינו צד ג1 אשר אמון על הפיקוח על התלמידים ועל בטחונם.

2.         הנתבעות טוענות, כי צד ג2 היה הגורם העיקרי בתאונה, אשר התרחשה עקב אירוע מתמשך של "משחקי ידיים" אלימים ללא התערבות גורם השגחה כלשהו.

3.         במועד התאונה לא היה נוכח מורה משגיח במקום, וזאת למרות שהתאונה התרחשה בסיומה של הפסקה.

4.         התנהגותו של צד ג2 מהווה "גורם מתערב זר", אשר ניתק את הקשר הסיבתי בין מחדלי הנתבעות, המוכחשים, ובין הנזק.

5.         ככל שתימצאנה הנתבעות חייבות בתיק זה, על צד ג1 לשפותן בגין המחדל שבאי פיקוח על תלמידי בית הספר, ועל צד ג2 לשפותה בגין מעורבותו הישירה, אשר גרמה את התאונה.

6.         התובע בחר ללכת בערוגה שבצד השביל, וזאת למרות שהכיר את מקום התאונה. כמו כן היה מעורב באופן ישיר ופעל ב"משחק הידיים", ומשכך אין מנוס מלקבוע, כי לתובע אשם תורם להתרחשות התאונה.

טענות צד ג1: